sign-lab 011 sign-lab 02

Algerian Jewish Sign Language Dictionary

AJSL Button_Search

אות

Letter

נושא

Topic

Type a word - חיפוש לפי מילה

All in one search

המילון המקוון של שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה

הקהילה והשפה

שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה התפתחה בקרב הקהילה היהודית בעיר גרדאיה שבחלקו הצפוני של מדבר סהרה באלג'יריה, באזור המזאב. גרדאיה נוסדה במאה האחת-עשרה על ידי ברברים מכת האבאדיה, כת מוסלמית הנבדלת מהסונים ומהשיעים. לפי מסורות יהודיות שבעל פה, ארבע משפחות יהודיות מג'רבה הובאו לגרדאיה במאה הארבע-עשרה כדי לעסוק בנפחות ובייצור תכשיטים. לאחר מכן הצטרפו למשפחות אלו יהודים מתמנטיט, עיר הנמצאת בקצה הצפון-מערבי של הסהרה. בעיר זו התפתחה קהילה יהודית משגשגת, אך בסוף המאה החמש-עשרה בשל רדיפות המוסלמים את היהודים, ברחו היהודים מהעיר ומצאו מקום מקלט בגרדאיה.[1]

היהודים בגרדאיה חיו בשכונה מוקפת חומה (מלאח) בחלקה הדרום-מזרחי של העיר. לבני הקהילה היו קשרי מסחר וקשרים כלכליים עם שכניהם המוסלמים, אך הם נישאו רק בינם לבין עצמם. דפוס נישואין זה יצר קהילה מבודדת למדיי מבחינה חברתית וגנטית. בידוד זה, שנמשך כחמש-מאות שנה, הביא להתפתחות של כמה מאפיינים ייחודיים לבני הקהילה,  וביניהם חירשוּת.[2] בשנת 1954 מנתה הקהילה 1,091 אנשים מאוכלוסיה של כ-12,500 תושבים בגרדאיה. בשנה זו היו בקהילה היהודית 25 אנשים חירשים (2.5% מהקהילה).[3] שיעור זה של אנשים חירשים גבוה בהרבה משיעור החירשות בקהילות מערביות ומביא לא אחת להתפתחות שפת סימנים מקומית בקהילות מבודדות אלו.[4]

שפת הסימנים שהתפתחה בקהילה שימשה לתקשורת בין בני המשפחה השומעים לחירשים. העובדה שגם אנשים שומעים השתמשו בשפה הביאה לכך שאנשים חירשים לא היו מבודדים אלא יכלו להיות חלק ממרקם החיים החברתי והתרבותי של הקהילה. לא ידוע אם לאנשי הקהילה החירשים היה קשר עם חירשים מוסלמים, ואם שפת הסימנים שהתפתחה בגרדאיה הושפעה משפות סימנים אחרות. לבני קהילת גרדאיה היו קשרים חברתיים עם שתי קהילות יהודיות נוספות באזור – הקהילה באפלו (Aflou) והקהילה בלגוואט (Laghouat). אנשים חירשים מקהילות אלו משתמשים אף הם בשפת הסימנים של יהודי אלג'יריה.

במשך השנים 1943–1962 עזבה כל הקהילה היהודית את גרדאיה בכמה גלי הגירה. מקצתם היגרו לצרפת, ואחרים עלו לישראל. כיום אין יהודים באלג'יריה. בני הקהילה החירשים נחשפו בארץ למערכת החינוך ללקויי שמיעה ולקהילת החירשים המתהווה, שכללה אנשים מרקעים שונים. לראשונה הם נחשפו גם לשפת סימנים נוספת, שפת הסימנים הישראלית. עם השנים נוצרו קשרים חברתיים ומשפחתיים הדוקים עם חירשים ממוצא שונה, ושפת הסימנים של יהודי גרדאיה כבר לא שימשה כצורת התקשורת העיקרית של רבים מבני הקהילה. למעשה, היא המשיכה לשמש בתקשורת עם בני המשפחה השומעים, אך לא עם חירשים אחרים. כיום, הרוב הגדול של חברי הקהילה החירשים בארץ הם דו-לשוניים: הם משתמשים בשפת הסימנים הישראלית לתקשורת עם חברי קהילת החירשים ועם בני המשפחה שאינם מגרדאיה; ושפת הסימנים של גרדאיה משמשת אותם בתקשורת עם בני המשפחה מגרדאיה. הדור הצעיר שנולד בארץ כבר כמעט אינו משתמש בשפה, ולכן השפה נמצאת בסכנת הכחדה חמורה. נראה שבתוך דור אחד היא תיעלם. בשל כך ישנה חשיבות מיוחדת לתיעוד שפה זו.

פרויקט המילון המקוון של שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה

המילון המקוון של שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה הוא משאב מקוון המיועד לקהילת החירשים, חוקרים של שפות סימנים והקהל הרחב. מטרת הפרוייקט היא לתעד את אוצר המילים של שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה. לצורך זה הוכנה רשימה של כחמש מאות מילים מתחומים סמנטיים הקשורים לחיי היומיום כגון בית, משפחה, לבוש, אוכל, חגים ומנהגים ועוד. מילים אלו תורגמו לשפת הסימנים הישראלית, והועברו לחמישה אנשים  דוברי שפת הסימנים של יהודי אלג'יריה. אנשים אלו רכשו את השפה בינקותם, וממשיכים להשתמש בה עד היום. הם התבקשו לתרגם את הסימנים לשפתם. הם צולמו במצלמת וידיאו. צילומי וידיאו אלו מהווים בסיס לסימנים המופיעים במילון המקוון.

רשימת הסימנים המופיעים במילון היא רשימה חלקית בלבד, ואינה נותנת תמונה מקיפה של אוצר המילים של השפה. עבודת התיעוד של השפה עדיין נמשכת. הפורמט המקוון מאפשר לעדכן את המילון עם התקדמות המחקר על השפה.

לחלק מהסימנים יש כמה גרסאות (ר' לדוגמא 'חולה', 'כלב'). במקרים אלו השתדלנו להביא את שתי הגרסאות. אך ייתכן שקיימות כמה גרסאות גם לסימנים נוספים.

השימוש במילון

ניתן לחפש מילים במילון באמצעות הקלדה של מילה בעברית או באנגלית. המידע המופיע לצד כל סימן כולל: תרגום הסימן לעברית, תרגום הסימן לאנגלית, התחום הסמנטי שאליו משתייך הסימן וכן הערות נוספות והבהרות אם ישנן. בעתיד אנו מקווים כי ניתן יהיה לחפש סימן גם באמצעות בחירה של אפיונים צורניים של הסימן, כגון תבנית כף היד ומיקום הסימן. התרגום לעברית נעשה על פי המוסכמות הבאות: פעלים מיוצגים באמצעות צורת  שם הפועל ('לאהוב', 'לצחוק'). שמות תואר מיוצגים באמצעות צורת זכר יחיד. שמות עצם מיוצגים באמצעות צורת היחיד

חלק מהסימנים הם רב-משמעיים. הסימן 'חדש' משמעותו גם 'לבן' ו'נקי'. הסימן 'אמא' משמעותו גם 'אשה'. במקרים כאלו, כל המשמעויות של הסימן מופיעות מתחתיו.

 

צוות המילון:

איסוף הנתונים: שרה לנסמן, עירית מאיר

עריכת וידיאו ומיחשוב: שי דוידי, דבי מנשה

המסמנים: משה טויטו, מרים גוטמן, יעקב זינו, צביה ממן, אלישבע סלם, לבנה פוליצר ז"ל

 

מקורות על השפה

Lanesman, Sara (2012). Algerian Jewish Sign Language – survival or extinction. MA thesis, University of Central Lancashire, Preston, UK

Lanesman, Sara and Irit Meir (2012). ‘The survival of Algerian Jewish Sign Language alongside Israeli Sign Language in Israel.’ In Zeshan, U., & De Vos, C. (Eds.) Sign Languages in Village Communities: Anthropological and Linguistic Insights. Sign Language Typology Series 4. Berlin: De Gruyter Mouton & Nijmegen: Ishara Press, pp. 153-179.

 Lanesman, Sara and Irit Meir (2012). ‘Algerian Jewish Sign Language – Sociolinguistic sketch.’ In Zeshan, U., & De Vos, C. (Eds) Sign Languages in Village Communities: Anthropological and Linguistic Insights. Sign Language Typology Series 4. Berlin: De Gruyter Mouton & Nijmegen: Ishara Press, pp. 361-364.

מאיר, עירית ושרה לנסמן (בדפוס). 'אוצר המילים כראי לתרבות: שפת הסימנים של יהודי גרדאיה.' בתוך: נטעי אילן. מחקרים בלשון העברית ובאחיותיה מוגשים לאילן אלדר, עורכים: משה בר-אשר ועירית מאיר.

 

מקורות על הקהילה והחירשות בקהילה

Briggs, L C., & Guède, N. L. (1964). No more forever: A Saharan Jewish town. Cambridge, Mass.: The Peabody Museum.

Nagel, R. L (2004), 'Jews of the Sahara.' Einstein Journal of Biological Medicine 21: 25-32.

 

 



[1] בריגס וגאדה, 1964, עמ' 9.

[2] בריגס וגאדה, 1964, עמ' 11–12.

[3] שם, עמ' 9.

[4] תועדו לא מעט מקרים של שפות סימנים שהתפתחו בקהילות קטנות שבהן יש שיעור גבוה יחסית של חירשות. ראה סקירה מקיפה על אפיוני השפות האלה אצל מאיר ועמיתים, 2010; וכן אצל זשאן ודה-ווס 2012.